צור קשר
רגעים
מחשבות
סיפורים

מסעות

דוחות
סרטים
       עדויות

contact us

moments
thoughts
stories
journeys
reports
films
testimonies
     

english

 

 הסיפור של מעאוויה
قصة معاوية
muawiya's story


video

 

הסיפור של פייצל
قصة فيصل
faisal's story


video
  

 

הסיפור של איאד
قصة اياد
 
eyad's story


video
 

   
      על גיוס משתפי פעולה.  

אתה צריך אישור ללכת לטיפול סרטן בעמאן? אין בעיה, עבוד בשבילנו, ותקבל. אתה רוצה ללמוד במצרים? לבקר את אחותך הגוססת בסעודיה? להשתחרר מבית הסוהר? להפסיק לקבל מכות? לשבת שנה במקום עשר? לקבל איחוד משפחות? לחיות עם ילדיך? לקבל טיפול במקום היחיד שיכול להציל את חייך? לשמור על הכרטיס המגנטי שלך? על אישור העבודה שלך? אין בעיה. תעזור לנו, ונעזור לך.

כך ללא הפסקה, בכל פינה וצומת, ישראל מקיימת את אחד מפשעיה הנוראיים ביותר, האפלים ביותר והנסתרים ביותר, והוא גיוס משתפי פעולה. כולם מנועים, כולם אשמים, אלא אם תגיד כן לקפטן. מנוּעים ללא קשר למעשיהם, מנוּעים מראש, כדי שכל זכות טבעית צריך יהיה לִקְנות. צריך יהיה לתת עבורה תמורה. והתמורה היא בְּגִידָה.

את רוצה ללוות את תִינוקֵךְ החולה להדסה להיות לידו? אין בעיה, אומר הקפטן שהוא קצין השב"כ. רק אמרי, אני מוכנה לומר מי זורק אבנים בכפר, ומי בנו בית אחרי שהרסו להם, ולתת לכם כמה שמות שאתם רוצים, אשמים או לא, חמישה או עשרה, כמה שתירצו, ואז תוכלי ללוות את תינוקך. ולרפא אותו. וכסף לקנות לו מטרנה. ואת החיסון המשולש.
אמָרְת לא? אז שלום. זו הבחירה שלַך.
והתינוק? מה איתו?
הכל בידיים שלַךְ. את צריכה להחליט אם להציל אותו. עזרי לנו, ונעזור לך.

הזכות לחיים, לעבודה, לבריאות וללימודים אינן זכויות מובנות תחת הכיבוש הישראלי, אלא מותנות. סחירות ושכירות. והכל פתוח למשא ומתן. אפשר שלא ירו בך, ואפשר שלא יהרסו לך את הבית, ואפשר ללמוד, ולעבוד, לקבל טיפול רפואי גם בישראל, רק צריך לומר מילה אחת קטנה ונוראה לאין שיעור. לומר "כן". כן, אעבוד בשבילכם.

וכך מאחורי המחסומים שמוּסָרים ומוּקָמים ומוּסָרים ומוּקָמים, והכבישים ליהודים בלבד המשתכללים והולכים, וגזלת האדמות הממוסדת, וההרג הלא מובחן, וההרעבה, וההשפלה, והטיהור האתני שנעשה לאור יום - נמצאת הפצצה המתוחכמת ביותר המופעלת כנגד העם הפלסטיני. פצצה שקופה. שמכה ולא נראית. פוגעת, ולפגיעה אין דיווח. לרוב. כי מי שאמר "כן" לכוחות הכיבוש - לא יודה. לא יספר. ולא יִיסָפֶר.
והפצצה הזו - גיוס משתפי הפעולה, מתרחשת דוקא באותו המקום שאמור להיות מוגן גם תחת כיבוש. במרחב האזרחי. אותו מרחב שישראל על פי אמנות שהיא חתומה עליהן, אמורה לאפשר. אותם צרכים אזרחיים שיש לספק ולא למנוע גם מאוכלוסיה כבושה. מה שישראל הרישמית טוענת שהיא מקיימת.
שם, במינהל האזרחי, מתחבאת הפצצה הזו הנוראה. בכל צומת של צורך. שם מתרחש הכיבוש האמיתי. שם המחסומים האמיתיים שרק גדלים והולכים. והחומה האמיתית המתארכת ומעמיקה. והאופל הציני והקר שאין לו גבולות, ששליחיו הם אנשי השב"כ. "קפטן זכאי" או מוסא או תומר, שזה איננו שמם כמובן. והם, ששמם לא ידוע ולא מתועד, הם שעומדים בכל צומת של בקשה אזרחית כדי לסרב לה, ולהתנות אותה. ובקול שקט, תוך הצעה לשתות קפה, ולעשן סיגריה, נאמרות המילים המפלצתיות בנימוס מופלג: אין בעיה, רק עבוד בשבילנו.

ואחרי המילים האלה, בהתאם לתשובה שתינתן, ילך הפלסטיני הגוסס שאמר להם "לא", חזרה למות, או לא לראות את האחות הגוססת, או ללמוד או לעבוד או לראות את ילדיו.
או שיאמר להם "כן", אעבוד בשבילכם, ויקבל אישור עבודה, וזכות לכימותרפיה מסוג שאין בגדה המערבית הכבושה כי אין תשתיות רפואיות מספיקות, כי ישראל לא מאפשרת, ואז למות גם כן. כי אחרי ה"כן" יש בור גדול ונורא של אין חזור. שאיננו אלא תחילת הסוף. של סכנת מוות ושל נידוי ושל חרטה. כרוניקה ידועה מראש שאנשים ברגעי נואשות וחולשה מכחישים. כל אותם אנשים טובים שאומרים "כן" לשאלה שקשה מאוד לסרב לה.

ועל הפשע הזה, הפשע השותק הזה, הארור הזה, והשקוף הזה, שבו גרמה ישראל לאנשים רגילים וטובים לחצות את הקווים של אין חזור, ולבגוד בבני עמם, תיזכר לדיראון עולם.

לנו יש כמה סיפורים של אנשים שאמרו לקפטן של השב"כ "לא" ושילמו מחיר כבד על כך.
מעאוויה שאמר "לא" ואיבד את פרנסתו, ואיאד שבגלל שאמר להם "לא" נגזר עליו להיפרד מילדיו, ופייצל שכדי לומר "לא" כמעט עשה את הדבר האוליטימטיבי.
וזה סיפורם.
וזה סיפורו של הכיבוש, מתחילתו ועד היום הזה.

איה קניוק ותמר גולדשמיד.

 
www.mahsanmilim.com  tamar@mahsanmilim.com  aya@mahsanmilim.com  aya.tamar@mahsanmilim.com